<h1>כל בו הלכ' תשעה באב סימן ס"ב</h1>
<h2>דף ס:</h2>
צריך אדם לזכור בכל שמחותיו אבלות ירושלים, שנאמר אם אשכחך ירושלים וכו' על ראש שמחתי. ואמרו ז"ל זה אפר מקלה שעל ראשי חתנים שנותנין אותו במקום הנחת תפלין, שנאמר לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר, ותפלין נקראו פאר שנאמר פארך חבוש עליך. והבטיח הקדוש ברוך הוא שישיב לנו פאר תחת האפר שהיו נותנין בראש בזמן חורבנה. ויש מקום נמנעו שלא לתת אפר מקלה בראשי חתנים, מפני שאין העם מוחזקים כלל בהנחת תפלין, ולא יהיה בהם האפר תחת פאר, (ויחוששו) [ויחושו] גם כן שמא לא יהיה גם כן פאר תחת אפר. ונהגו לעשות זכרון אחר במקומו, שנותנין מפה שחורה על ראש החתן והכלה. ועל זה פשט המנהג לשבר הכוס אחר שבע ברכות. וכן הבונה בית וסר אותו בסיד, משייר בה אמה על אמה כנגד הפתח, כדי שיזכור החורבן בבואו ובצאתו, אבל הלוקח בית מסויד לא הצריכו לפחות בה זה.
